האנציקלופדיה הרפואית

האנציקלופדיה הרפואית של פורטלzap doctors מכילה מידע עשיר ומקיף על מחלות ובעיות רפואיות, החל מסימפטומים ואבחנות ועד לדרכי טיפול, השלכות רפואיות ותהליכי החלמה, על פי חלוקה להתמחויות רפואיות. חזרה לתפריט הראשי
probook world of knowlage

גידולים ממאירים של העור

מלנומה ממאירה

הגידול הממאיר של העור המסוכן ביותר; סיכון גבוה לפיזור גרורתי; כאשר המחלה מפושטת הפרוגנוזה גרועה.

היארעות. בשנת 2008 אובחנו בישראל 15,000 מקרים של מלנומה, שגרמו ל-200 מקרי מוות.

גורמי חשיפה. עור בהיר, חשיפה לשמש, סיפור משפחתי של מלנומה, תסמונת הנבוסים הדיספלסטיים (מחלה אוטוזומלית דומיננטית המאופיינת בשומות רבות בעלות מראה שונה זו מזו, ובמלנומות בעור, יכולה להיות קשורה בהשמטה של 9p), ונוכחות של שומות ענקיות מלידה. היארעות המחלה בקרב שחורים נמוכה.

מניעה. הימנעות מחשיפה לשמש מפחיתה את הסיכון. לא הוכחה יעילותם של מסנני שמש.

סוגים

מלנומה מתפשטת שטחית (Superficial Spreading Melanoma): הסוג השכיח ביותר; מתחיל בצמיחה פריפרית לפני התפשטות. מלנומה עדשתית ממאירה (Lentigo Malignant Melanoma): בסוג זה שלב הצמיחה הפריפרי ממושך מאוד לפני הפלישה, הנגע המקדים לגידול הוא Hutchinson's Melanotic Freckle) Lentigo Maligna), שכיח בעיקר בקרב קשישים ובאזורים חשופים לשמש (בייחוד בפנים).

  • נגע עדשתי בקצוות (Acral Lentigenous): הסוג השכיח ביותר בקרב כהי עור; מופיע בכפות הידיים ובכפות הרגליים, במשטחי הריריות, במיטת הציפורן, ובמפגש העור והריריות; דומה למלנומה עדשתית ממאירה אך ההתנהגות הביולוגית תוקפנית יותר.
  • קשרית (Nodular): לרוב הפרוגנוזה גרועה עקב החדירה לעומק כבר מההתחלה.

הסתמנות קלינית. לרוב הנגע צבעוני (לעתים נדירות אינו מלנוטי); צבע הנגעים משתנה, אך שכיח אדום, לבן ו/או כחול, בנוסף לחום ו/או שחור. יש לחשוד כאשר הנגע הצבעוני >6 מ"מ, אסימטרי, בעל שוליים לא סדירים, וצבע לא אחיד.

פרוגנוזה. טובה ביותר כאשר הנגעים שטחיים, ללא עדות לפיזור גרורתי; ככל שעובי הנגע גדול יותר או כשיש עדות לפיזור, הפרוגנוזה מחמירה. למטופלים עם מחלה בשלבים I ו-זז (גידול ראשוני ללא פיזור) יש 85% סיכוי להישרדות של חמש שנים. בשלב זזז (גידול המלווה בקשרי לימפה אזוריים נמושים), קיים 50% להישרדות של חמש שנים כאשר רק קשרית אחת נגועה, וסיכוי של 20%-15% לחמש שנים הישרדות כאשר ארבע או יותר קשריות מעורבות. כאשר המחלה בשלב IV (מחלה מפושטת) הסיכוי לחמש שנים הישרדות <5%.

טיפול במלנומה ממאירה

כאשר המחלה ממוקמת, זיהוי מוקדם וכריתה מקומית הם הטיפול הטוב ביותר; לכריתת הנגע עם שוליים של 2-1 ס"מ יעילות דומה לכריתה עם שוליים של 5-4 ס"מ, ואינה מחייבת השתלת עור. דיסקציה אלקטיבית של קשרי לימפה אינה מקנה יתרון בהישרדות הכללית בהשוואה לדחיית הניתוח עד מועד ההישנות הקלינית. ניתן לשפר את ההישרדות ללא מחלה של מטופלים עם מחלה בשלב II, על ידי טיפול מסייע (Adjuvant) באינטרפרון (INF) אלפא, 3 מיליון יחידות שלוש פעמים בשבוע למשך 18-12 חודשים; גם למטופלים עם מחלה בשלב III יש שיפור בהישרדות עם טיפול מסייע באינטרפרון, 20 מיליון יחידות ליום, במתן תוך-ורידי לחמישה ימים, למשך ארבעה שבועות, ואחרי כן 10 מיליון יחידות במתן תת-עורי, שלוש פעמים בשבוע, למשך 11 חודשים. תוצאות אלה לא אושרו בניסוי חוזר. ניתן לטפל במחלה גרורתית עם טיפול כימותרפי או חיסוני. מתן דאקארבאזין (250 מ״ג/מ״ר תוך-ורידי חמש פעמים ביום כל שלושה שבועות) ובנוסף גם טמוקסיפן (20 מ״ג/מ״ר מדי יום פומי) יכול להשרות תגובה חלקית בשליש מהמטופלים. אינטרפרון ואינטרלאוקין-2 IL-2)) במינונים המירביים הנסבלים, משרים תגובות חלקיות ב-15% מהמטופלים. באופן נדיר נצפו הפוגות ארוכות לאחר טיפול 20-.IL טמוזולומיד הוא תכשיר פומי דומה לדאקארבאזין, שיש לו פעילות מסוימת. הוא יכול לחדור למערכת העצבים המרכזית ונמצא כעת בבדיקה בשילוב עם טיפול בקרינה, לטיפול בגרורות של מלנומה במוח. כיום לא קיים טיפול מרפא למחלה גרורתית. כיום נבדקים חיסונים וטיפולים תאיים.

קרצינומה של תאי בסיס (Basal Cell Carcinoma, BCC)

הצורה השכיחה ביותר של סרטן העור; מופיעה לרוב באזורים חשופים לשמש, בעיקר בפנים.

גורמי חשיפה. עור בהיר, חשיפה כרונית לקרינה על-סגולה, חשיפה לארסן אורגני (לדוגמה תמיסת פאולר או קוטלי חרקים, כגון פריז ירוק [Paris Green]), או חשיפה לקרינה מייננת.

מניעה. המנעות מחשיפה לשמש ושימוש בחומרי הגנה מקטינים את הסיכון.

סוגים. חמישה סוגים כלליים: כיבי-קשריתי (Noduloulcerative) (השכיח ביותר), שטחי (Superficial) (דמוי אקזמה), צבעוני (Pigmented) (יכול להיראות כמלנומה), דמוי מורפאה (Morpheaform) (נגע דמוי רובד עם טלנגיאקטזיה, כאשר מלווה קשקשת הוא אלים ביותר), קרטוטי (Keratotic) (Basosquamous Carcinoma).

הסתמנות קלינית. מתאפיינת בהופעה של פפולה שקופה, עגלגלה וחלקה, בעלת שוליים מעוגלים וטלנגיאקטזיה על פני השטח.

טיפול ב-BCC

ניתן לבצע כריתה מקומית במספר שיטות, בעזרת סכין חשמלית וגרידה, כריתה בניתוח, ניתוח בקור או טיפול בקרינה; נדיר שהגידול שולח גרורות אך תיתכן התפשטות מקומית. נדיר ביותר ש-BCC גורמת למוות.

קרצינומה של תאים קשקשיים

(Squamous Cell Carcinoma, SCC)

שכיחה פחות מ-BCC, אך נוטה יותר לפיזור גרורתי.

גורמי חשיפה. עור בהיר, חשיפה כרונית לקרינה על-סגולה, כוויות או צלקות מסיבה אחרת (לדוגמה קרצינומה בצלקת), חשיפה לארסן אי-אורגני או לקרינה מייננת. קרטוזיס משמש (Actinic Keratosis) הוא נגע קדם-גידולי.

סוגים. מופיעה על פי רוב כקשרית מכוייבת או כיב שטחי על פני העור; קיימים מספר סוגים:

  • מחלת Bowen: כתם או רובד אדום, לעתים עם קשקשת; אינו פולשני; המעורבות מוגבלת לאפידרמיס ולטפולותיו (לדוגמה, SCC in situ).
  • קרצינומה בצלקת: יש לחשוד כאשר מופיע שינוי פתאומי בצלקת יציבה, בייחוד אם מופיעות התכייבויות או פפולות.
  • קרצינומה דמויית יבלת: מופיעה בעיקר בחלק התחתון של כף הרגל; דרגת הממאירות נמוכה והיא עשויה להידמות ליבלת פשוטה.

הסתמנות קלינית. פפולה היפרקרטוטית או קשרית או התכייבות; הקשרית יכולה לעבור התכייבות.

טיפול ב-SCC

כריתה מקומית וניתוח מיקרוסקופי בשיטת Moh הם הטיפולים השכיחים; למטופלים מסוימים ניתן טיפול בקרינה. ניתן לטפל במחלה גרורתית באמצעות קרינה או בשילוב של טיפולים ביולוגיים: 13-ציס- חומצה רטינואית 1 מ״ג/יום במתן פומי יחד עם אינטרפרון 3 מיליון יחידות/יום במתן תת-עורי.

פרוגנוזה. טובה כאשר ה-SCC משני לקרינה על-סגולה; הפרוגנוזה פחות טובה כאשר SCC מתפתח באזורים חשופים לשמש או בקשר לקרינה מייננת.

מניעת גידול ממאיר בעור. רוב הגידולים הממאירים של העור קשורים לחשיפה לשמש. יש לעודד את המטופלים להימנע מחשיפה לשמש, ולמרוח מסנני קרינה.