האנציקלופדיה הרפואית

האנציקלופדיה הרפואית של פורטלzap doctors מכילה מידע עשיר ומקיף על מחלות ובעיות רפואיות, החל מסימפטומים ואבחנות ועד לדרכי טיפול, השלכות רפואיות ותהליכי החלמה, על פי חלוקה להתמחויות רפואיות. חזרה לתפריט הראשי
probook world of knowlage

השמנה

השמנה (Obesity) היא מצב של עודף ברקמת שומן. אין להגדיר השמנה לפי ערכי משקל גוף בלבד, שכן אנשים בעלי מבנה שרירי יהיו עם משקל גבוה יותר אולם ללא עודף ברקמת שומן. המדד השכיח ביותר להגדרת עודף משקל וסיכונים משניים לעודף זה הוא Body Mass Index) BMI), שמחושב על פי המשקל(בקילוגרמים) חלקי הגובה(במטרים) בריבוע(יחידות ק״ג/מ״ר). נשים בעלות ערכי BMI זהים לגברים יהיו עם אחוזי שומן גוף גבוהים יותר. כמו כן, פיזור רקמת השומן העודף באזורי הגוף השונים משפיע על הסיכונים הכרוכים בהשמנה. השמנה מרכזית (יחס בין היקף מותניים להיקף ירכיים מעל 0.9 בנשים או 1.0 בגברים) היא גורם סיכון בלתי תלוי לסוכרת ולמחלות לב וכלי דם.

אטיולוגיה

השמנה יכולה לנבוע מעודף בתצרוכת אנרגיה בדיאטה או מחוסר בהוצאת אנרגיה או משילוב של השניים. צבירה עודפת של רקמת שומן מושפעת גם מגורמים סביבתיים וגם מגורמים גנטיים, בנוסף יש השפעה גם לגורמים חברתיים וכלכליים. נטייה להשמנה נובעת מהשפעת גנים מרובים ומשערים כי גנים אלו מביאים לכ-50%-30% מהשונות במאגרי השומן בגוף. הפרעות שמביאות להשמנה משנית כוללות: פגיעה היפותלמית, תת-פעילות בלוטת התריס, תסמונת קושינג וכ ן היפוגונדיזם . עודף משקל תרופתי שכיח עקב תרופות לסוכרת (אינסולין, Sulfanylurea, Thiazolidinediones), קורטיקוסטרואידים, תרופות פסיכוטרופיות, מייצבי מצב רוח (ליתיום), נוגדי דיכאון (מירטזאפין , פראוקסטין, מעכבי מונואימן אוקסידז) ותרופות אנטי- אפילפטיות (קרבאמזפין, גבאפנטין, ולפרואט). גידולים מפרישי אינסולין יכולים גם הם לגרום לעודף משקל.

הסתמנות קלינית

להשמנה יש השפעה שלילית ניכרת על הבריאות. תמותה מוגברת משנית להשמנה נובעת בראש ובראשונה ממחלות לב וכלי דם, יתר-לחץ-דם, מחלות כיס מרה, סוכרת ומספר סוגי סרטן. גידולים ממאירים השכיחים יותר בקרב מטופלים עם השמנה כוללים : סרטן רירית הרחם , סרטן השד לאחר גיל הבלות, סרטן הערמונית וסרטן המעי הגס והרקטום. תסמונת דום-נשימה בשינה (Sleep Apnea) בקרב מטופלים שמנים מלווה בסכנות בריאותיות משמעותיות. בנוסף לאמור, השמנה היא גם גורם סיכון לכבד שומני, דלקת ניוונית של המפרקים ושיגדון (Gout).

טיפול בהשמנה

השמנה היא בעיה רפואית כרונית המחייבת טיפול רפואי מתמשך ושינוי באורח חיים. חשיבות הטיפול נובעת מהסיכונים שבהשמנה, אולם הטיפולים מוגבלים בשל המגוון המצומצם של טיפולים יעילים. חזרת משקל עודף לאחר הפסקת טיפול היא בעיה שכיחה בכל טיפול שאינו ניתוח. הדחיפות בטיפול וסוג הטיפול צריכים להתבסס על גורמי הסיכון המלווים וחומרת ההשמנה כפי שמתבטאת ב-BMI.

דיאטה, פעילות גופנית ושינוי התנהגותי מומלצים לכל המטופלים עם BMI של למעלה מ-25 ק"ג/מ"ר. שינויים התנהגותיים כוללים: קבוצת תמיכה, ייעוץ דיאטני, שינויים בהרגלי אכילה. יש לעקוב בקפידה אחר הרגלי אכילה (יש להימנע מאכילה במסעדות שירות עצמי/״אכול כפי יכולתך"], יש להקפיד על אכילה של ארוחת בוקר ואכילה של ארוחות רבות אך קטנות). מאזן שלילי של 7500 קילו-קלוריות שקול לאובדן של קילוגרם אחד במשקל גוף. לכן ירידה בצריכת מזון של 100 קילו-קלוריות ליום למשך שנה תביא לירידת משקל של 5 ק"ג לשנה, וירידה בצריכה של אלף קילו-קלוריות ליום תביא לירידה במשקל של קילוגרם בשבוע. יש להקפיד על לפחות 150 דקות של פעילות גופנית במאמץ בינוני כל שבוע. יש להוסיף טיפול בתרופות לשינוי אורח חיים לאותם מטופלים עם BMI של מעל 30 או BMI מעל 27 הלוקים במקביל בגורמי סיכון לתחלואה משנית להשמנה. סיבוטאמין (Sibutamine) היא תרופה המביאה לקליטה חוזרת של נוראדרנלין וסרוטונין במערכת העצבים המרכזית ומובילה לירידה במשקל של 9%-5% תוך שנה. למרות יעילותה יש לזכור כי היא מביאה לעלייה בדופק ובלחצי הדם. אורליסטאט (Orlistat) הינו מעכב של פעילות ליפאזה במעי ולכן מפריע לפעולת הספיגה במעי. טיפול בו למשך שנה (בשילוב עם שינויים באורח חיים) מביא לירידה במשקל של 12%-9%. בחולי סוכרת מסוג 2 הלוקים במקביל בהשמנת-יתר, טיפול במטפורמין (Metformin) יכול להביא לירידה קלה במשקל.

ניתוח מיועד עבור מטופלים עם השמנה חולנית (BMI מעל 40), מטופלים בהשמנה בינונית (BMI מעל 35) הלוקים בגורמי סיכון מלווים, כישלונות טיפוליים נשנים של גישות לא ניתוחיות, והלוקים בהשמנה למשך למעלה משלוש שנים. תנאי סף מקבילים כוללים סיכון ניתוחי קביל והיעדר בעיה פסיכיאטרית משמעותית או בעיית התמכרות מלווה.

גישות הניתוח השונות מתבססות על אחת משתי גישות: הגבלת כמות המזון שהקיבה מכילה או האטה בהתרוקנות הקיבה, כדוגמת ניתוח טבעת (Laparoscopic Gastric Band, LAGB) בו מתקינים טבעת מתכווננת מסיליקון בקיבה. גישה אחרת היא הגבלת קיבולת הקיבה יחד עם הפרעה לתהליך הספיגה במעי, כמו ניתוח מעקף ע"ש Roux-en-Y.