האנציקלופדיה הרפואית

האנציקלופדיה הרפואית של פורטלzap doctors מכילה מידע עשיר ומקיף על מחלות ובעיות רפואיות, החל מסימפטומים ואבחנות ועד לדרכי טיפול, השלכות רפואיות ותהליכי החלמה, על פי חלוקה להתמחויות רפואיות. חזרה לתפריט הראשי
probook world of knowlage

לויקוציטוזיס ולויקופניה

לויקוציטוזיס

גישה כללית

דרושה בדיקה חוזרת של משטח הדם (לנוכחות תאים פגומים), וקביעת הנוסחה המבדלת.

נויטרופיליה

מוגדרת כמספר מוחלט של נויטרופילים (10.000< (Bands^ Poly/מיקרול'; הפתופיזיולוגיה של נויטרופיליה כוללת ייצור מוגבר, גיוס מוגבר מלשד העצם, או הידבקות מופחתת לדפנות כלי הדם.

גורמים. (1) מאמץ גופני, מתח; (2) זיהומים - בעיקר חיידקיים; במשטח הדם רואים מספר מוגבר של נויטרופילים לא בשלים (״סטייה שמאלה״), גרגור טוקסי (Toxic Granulation), גופיפי 3) ;Dohle) כוויות; (4) נמק רקמתי (לדוגמה, אוטם בשריר הלב, בריאה, או בכליה); (5) דלקות כרוניות (שיגדון(גאוט), וסקוליטיס);(6) תרופות (גלוקוקורטיקואידים, אפינפרין, ליתיום);(7) ציטוקינים (למשל, Grnulocyte Colony-] G-CSF Grnulocyte-Macrophage Colony-] GM-CSF ,[Stimulating Factor 8) ;([Stimulating Factor) מחלות מיאלופרוליפרטיביות (ראה פרק 70); (9) הפרעות בחילוף החומרים (חמצת-קטו, אורמיה); (10) שונות - גידולים ממאירים, דימום חד או המוליזה חדה, ולאחר כריתת טחול.

תגובה לויקמואידית

עלייה קיצונית במספר הלויקוציטים (>50,000/ממ״ק) המורכבים מתאים בשלים ו/או נויטרופילים לא בשלים.

הגורמים. (1) זיהום (קשה, כרוני, למשל שחפת), בעיקר אצל ילדים; (2) המוליזה (קשה); (3) ממאירות (בייחוד קרצינומה של השד, הריאה והכליה); (4) ציטוקינים (למשל, G-CSF, CM-CSF). אפשר להבדיל מצב זה מליקמיה מיאלואידית כרונית (CML) על ידי מדידת ריכוז הפוספאטזה הבסיסית בלויקוציטים (LAP); הרמה מוגברת בתגובה לויקמואידית, ונמוכה בליקמיה מיאלואידית כרונית.

תגובה לויקו-אריתרובלסטית

דומה לתגובה לויקמואידית, אך בנוסף מופיעים במשטח הדם אריתרוציטים מגורענים וסכיסטוציטים.

גורמים. (1) מיאלופתיזיס - פלישה של גידול, פיברוזיס ותהליכים גרנולומתיים לתוך לשד העצם; במשטח הדם יופיעו ״תאי דמעה״ (Teardrop (2) ;(Cells מיאלופיברוזיס - בדומה לפתופיזיולוגיה של מיאלופתיזיס, אך הפיברוזיס היא הליקוי הראשוני של לשד העצם;(3) דימום או המוליזה (במקרים נדירים וקשים).

לימפוציטוזיס

מספר מוחלט של לימפוציטים >5,000 תאים/ממ״ק.

גורמים . (1) זיהום - זיהום EBVo, הפטיטיס, CMV, אדמת, שעלת, שחפת, ברוצלוזיס, עגבת; (2) מחלות אנדוקריניות - תריסיות-יתר, אי- ספיקת אדרנל; (3) ממאירות - ליקמיה לימפוציטית כרונית (CLL) היא הסיבה השכיחה ביותר למספר לימפוציטים >10,000 תאים/ממ"ק.

מונוציטוזיס

מספר מוחלט של מונוציטים >800 תאים/ממ״ק.

גורמים. (1) זיהום - אנדוקרדיטיס חיידקית סאב-אקוטית, שחפת, ברוצלוזיס, מחלה ריקציאלית (למשל, Rocky Mountain Spotted Fever), מלריה, לישמניה; (2) מחלה גרנולומטית - סרקואידוזיס, מחלת קרוהן; (3) מחלת רקמת חיבור - דלקת מפרקים ראומטואידית, זאבת אדמנתית מערכתית (Polyarteritis Nodosa ,(SLE, פולימיוזיטיס, דלקת עורק הרקה; (Temporal Arteritis)(4) מחלות המטולוגיות - ליקמיה, לימפומה, תסמונת מיאלופרוליפרטיבית ומיאלודיספלסטית, אנמיה המוליטית, נויטרופניה אידיופתית כרונית; (5) גידולים ממאירים.

אאוזינופיליה

מספר מוחלט של אאוזינופילים >500 תאים/ממ״ק.

גורמים. (1) תרופות, (2) זיהומים טפיליים, (3) מחלות אלרגיות, (4) מחלות רקמת חיבור, (5) גידולים ממאירים, (6) תסמונות היפר-אאוזינופיליות.

בזופיליה

מספר מוחלט של בזופילים >100 תאים/ממ״ק.

גורמים. (1) מחלות אלרגיות, (2) מחלות מיאלופרוליפרטיביות (בעיקר 3) ,(CML) מחלות דלקתיות כרוניות (לעתים נדירות).

לויקופניה

מספר הלויקוציטים הכללי <4,300 תאים/ממ״ק.

נויטרופניה

מספר מוחלט של נויטרופילים <2,000 תאים/ממ״ק (סיכון מוגבר לזיהומים חיידקיים כאשר מספר הנויטרופילים <1,000 תאים/ממ״ק). הפתופיזיולוגיה של נויטרופניה כוללת ירידה בייצור או הרס פריפרי מוגבר.

גורמים. (1) תרופות - תרופות לטיפול בסרטן (כימותרפיה) הן הסיבה השכיחה ביותר, וכן פניטואין, קרבמזפין, אינדומטצין, כלורמפניקול, פניצילין, סולפונמידים, צפלוספורין, פרופילטיואורציל, פנותיאזינים, קפטופריל, מתילדופה, פרוקאינמיד, כלורפרופמיד, תיאזידים, סימטידין, אלופורינול, קולכיצין, אתנול, פניצילאמין ותרופות מדכאות חיסון; (2) זיהומים - נגיפיים (לדוגמה, שפעת, הפטיטיס, זיהום ^EBV, זיהום ^HIV), חיידקיים (לדוגמה טייפואיד (Typhoid Fever), שחפת מיליארית (Miliary Tuberculosis), אלח-דם (Sepsis) סוער), מלריה; (3) תזונה - חסר בוויטמין B12 ובחומצה פולית; (4) גורמים שפירים - נויטרופניה קלה מחזורית שכיחה בקרב שחורים, ללא סיכון מוגבר לזיהומים;(5) מחלות המטולוגיות - נויטרופניה מחזורית (אחת ל-21 יום, לעתים קרובות מלווה בזיהומים נשנים), ליקמיה, מיאלודיספלזיה (מצב פרה-ליקמי), אנמיה אפלסטית, הסננה של לשד העצם (גורם נדיר), סינדרום צידיאק-היגאשי
(6) ;(Chediak-Higachi Syndrome) טחוליות יתר - למשל, תסמונת פלטי (Felty's Syndrome), הגדלת הטחול משנית לגודש, מחלת גושה; (7) מחלות אוטואימוניות - אידיופתיות, SLE, לימפומה (בה ניתן למצוא נוגדנים כנגד נויטרופילים).

טיפול בחולה נויטרופני עם חום

בנוסף למקורות הזיהום הרגילים, יש לשקול זיהום בסינוסים, בחלל הפה (כולל שיניים וחניכיים), באזור פי הטבעת; יש הוריה לתת טיפול אנטיביוטי אמפירי רחב טווח (לדוגמה, צפטאזידים), לאחר התקנת תרביות מתאימות. צמרמורת ונויטרופניה מתמשכים (>7 ימים) מובילים לסיכון מוגבר לזיהומים פטרתיים מפושטים, ודורש הוספת טיפול נוגד פטריות (למשל, אמפוטריצין B). ניתן לקצר במספר ימים את משך הנויטרופניה המושרת על ידי כימותרפיה, על ידי טיפול בציטוקינים GM-CSF או G-CSF.

לימפופניה

מספר מוחלט של לימפוציטים <1,000 תאים/ממ״ק.

גורמים. ( 1) מחלה חדה - למשל, אוטם שריר הלב, דלקת ריאות, אלח-דם; 2)) טיפול בגלוקוקורטיקואידים; (3) לימפומה (בייחוד מחלת הודג'קין); (4) תסמונות חסר חיסוני - אטקסיה-טלנגיאקטזיה (Ataxia Telangiectasia) ובתסמונות ויסקוט- אלדריג' (Wiskott-Aldrich) ודי- ג'ורג' (5) ;(Di-George) טיפול מדכא חיסון - לדוגמה גלובולינים אנטי לימפוציטיים, ציקלופוספאמיד; (6) טיפול קרינתי לשדה נרחב (בעיקר במחלת הלימפומה); (7) לימפאנגיקטאזיה במעי (עלייה באיבוד הלימפוציטים); (8) מחלות כרוניות - לדוגמה, אי-ספיקת לב עם גודש, אורמיה, SLE, ממאירות מפושטת; (9) כשל של לשד העצם או החלפתו בתאים אחרים - לדוגמה, אנמיה אפלסטית, שחפת מיליארית.

מונוציטופניה

מספר מוחלט של מונוציטים <100 תאים/ממ״ק.

גורמים. (1) מחלה חדה; (2) טיפול בקורטיקוסטרואידים; (3) אנמיה אפלסטית; (4) ליקמיה (סוגים מסוימים, כמו ליקמיה של תאים שעירים); (5) לאחר טיפול עם תרופות כימותרפיות או מדכאות חיסון.

אאוזינופניה

מספר אאוזינופילים מוחלט <50 תאים/ ממ״ק.

גורמים. (1) מחלה חדה; (2) טיפול בקורטיקוסטרואידים.