האנציקלופדיה הרפואית

האנציקלופדיה הרפואית של פורטלzap doctors מכילה מידע עשיר ומקיף על מחלות ובעיות רפואיות, החל מסימפטומים ואבחנות ועד לדרכי טיפול, השלכות רפואיות ותהליכי החלמה, על פי חלוקה להתמחויות רפואיות. חזרה לתפריט הראשי
probook world of knowlage

מחלות שריר-שלד נוספות

 

(Enteropathic Arthritis) דלקת מפרקים אנטרופתית

דלקת מפרקים פריפרית ודלקת של מפרקי שלד הציר (השלד האקסיאלי) יכולות להתלוות למחלות דלקתיות של המעי (IBD) - קוליטיס כיבית (Ulcerative Colitis) או מחלת קרוהן (Crohn's Disease). דלקת המפרקים יכולה להופיע לפני או אחרי הופעת תסמיני מערכת העיכול. דלקת מפרקים

פריפרית היא אפיזודית, אי-סימטרית, ובדרך כלל פוגעת במפרק הברך או בקרסול. ההתקפים חולפים בדרך כלל בתוך מספר שבועות בלא נזק שארי למפרקים. אנתזיטיס (דלקת הרצועות והגידים בחיבורם לעצמות) יכולה להתרחש יחד עם הסתמנויות, כגון מבנה אצבעות דמויות נקניקיה ("Sausage Digits"), דלקת בגיד אכילס, דלקת בפאציות של כף הרגל (Plantar Fasciitis). מעורבות מפרקי השלד האקסיאלי יכולה להתבטא כספונדיליטיס ו/או בדלקת מותן-כסל (Sacroiliitis, בדרך כלל סימטרית). בדיקות המעבדה אינן ספציפיות; לא נמצא גורם ראומטואידי; רק 70%-30% נושאים את האנטיגן HLA-B27; צילומי רנטגן של המפרקים הפריפריים מפורשים כתקינים; מעורבות השלד האקסיאלי דומה לזו שבספונדיליטיס מקשחת.

טיפול בדלקת מפרקים אנטרופתית

מכוון למחלה הדלקתית של המעי; נוגדי דלקת לא-סטרואידיים (NSAIDs) עשויים להקל על התסמינים במפרקים אך עלולים לעורר התקפים של מחלת המעי; סולפסלזין יכול להועיל לדלקת המפרקים הפריפרית; טיפול במחלת קרוהן עם אינפליקסימב או אדלימומאב דווח כמשפר את דלקת המפרקים.

מחלת Whipple. מתאפיינת בדלקת מפרקים בקרב עד 75% מהחולים, ומקדימה בדרך כלל את הופעתם של התסמינים הנוספים. המחלה לרוב מערבת מעט מפרקים או שהיא רב-מפרקית, סימטרית, חולפת אך יכולה להפוך כרונית. התסמינים במפרקים מגיבים לטיפול אנטיביוטי.

מחלת מפרקים נירופתית (Neuropathic Joint Disease)

ידועה גם בשם מפרק שרקו (Charcot Joint). זו מחלת מפרקים חמורה והרסנית המתרחשת במפרקים חסרי תחושת כאב ותנוחה; המחלה עלולה להתפתח בנירופתיה סוכרתית, בעגבת שלישונית (Tabes Dorsalis), בסירינגומיאליה (Syringomyelia), בעמילואידוזיס, ובנזק בחוט השדרה או לעצבים פריפריים. התפליט בחלל המפרק לרוב אינו דלקתי אך יכול להיות דמי. צילומי רנטגן עשויים להדגים הן ספיגת עצם או יצירת עצם חדשה יחד עם נקיעת עצם ושברי עצמות.

טיפול בדלקת מפרקים נירופתית

ייצוב תנוחת המפרק; איחוי בניתוח יכול לשפר את התפקוד.

פוליכונדריטיס נשנית (Relapsing Polychondritis)

מחלה שהגורם לה אינו ידוע (אידיופתית) המתאפיינת בדלקת נשנית של המבנים הסחוסיים. ההסתמנויות העיקריות כוללות מעורבות האוזן והאף עם אוזן שמוטה (Floppy Ear), אף דמוי אוכף (Saddle Nose), דלקת ותמט של טבעות הסחוס של קנה הנשימה והסימפונות, ודלקת רב מפרקים אי- סימטרית, חולפת, ושאינה גורמת עיוותים. הסתמנויות נוספות כוללות דלקת לובן העין (Scleritis), דלקת הלחמית (Conjunctivitis), דלקת הקשתית (Iritis) דלקת הקרנית (Keratitis), אי ספיקת מסתם האאורטה, גלומרולונפריטיס, ומאפיינים נוספים של וסקוליטיס מערכתית. תחילת המחלה לרוב פתאומי, עם הופעת דלקת בסחוסים ב-2-1 אתרים. האבחנה נקבעת באופן קליני, ואפשר לאשרה בנטילת ביופסיה מסחוס פגוע.

טיפול בפוליכונדריטיס נשנית

קורטיקוסטרואידים (פרדניזון במינון 60-40 מ״ג/ליום בהפחתה הדרגתית) יכול לסייע בדיכוי התסמינים החדים ולהפחית את החומרה/ השכיחות של הישנויות. תרופות ציטוטוקסיות ניתנות למקרים של מחלה עמידה, או לחולים הזקוקים למינונים גבוהים של קורטיקוסטרואידים. כאשר קיימת חסימת דרכי אוויר חמורה, יש צורך בביצוע פיום קנה.

אוסטאוארתרופתיה היפרטרופית (Hypertrophic Osteoarthropathy)

תסמונת הכוללת יצירת עצם חדשה במעטפת העצם (Periosteal Bone Formation), התאלות האצבעות (Clubbing), ודלקת מפרקים. התסמונת מתפתחת בשכיחות גבוה במקרים של קרצינומה של הריאה, אך גם בקרב חולים עם מחלת ריאות כרונית או מחלת כבד כרונית; אצל ילדים עם מחלת לב, ריאות או כבד מלידה; ובצורה אידיופתית וצורה משפחתית. התסמינים כוללים כאב בעל אופי שורף בעיקר בגפיים התחתונות. צילומי רנטגן מדגימים עיבוי מעטפת העצם, עם יצירת עצם חדשה בקצות העצמות הארוכות.

טיפול באוסטאוארתרופתיה היפרטרופית

יש לזהות ולטפל במחלה הנלווית; אספירין, נוגדי דלקת לא-סטרואידים (NSAIDs), משככי כאב אחרים, חיתוך העצב התועה (Vagotomy), או חסם עצבי מלעורי יכולים להקל על תסמיני המחלה.

פיברומיאלגיה (Fibromyalgia)

מחלה שכיחה המתאפיינת בכאב כרוני, מפושט ממקור מוסקולוסקלטלי, אי-נוחות, נוקשות, הפרעות תחושה, הפרעות שינה, והתעייפות מהירה יחד עם ריבוי אזורים רגישים (Tender Points). שכיחה יותר בנשים. האבחנה נקבעת באופן קליני; הבדיקה הגופנית מגלה אזורים רגישים ברקמות הרכות בהיעדר הפרעות במפרקים, בבדיקות הדם או בצילומי הרנטגן.

טיפול בפיברומיאלגיה

בנזודיאזפינים או תרופות טריציקליות עבור הפרעות השינה, טיפול מקומי (חום, עיסוי, והזרקה לתוך האזורים הרגישים), נוגדי דלקת לא- סטרואידיים (NSAIDs).

פולימיאלגיה ראומטיקה (PMR)

Polymyalgia Rheumatica היא תסמונת קלינית המתאפיינת בכאב ובנוקשות בוקר בחגורת הכתפיים, באגן, או בצוואר למשך > 1 חודש, שקיעת דם מוחשת, ובתגובה מהירה למתן פרדניזון (15 מ״ג/יום). התסמונת נדירה לפני גיל 50; שכיחה יותר בנשים. PMR יכולה להתרחש יחד עם Giant Cell Temporal) Arteritis), המחייבת טיפול במינונים גבוהים יותר של פרדניזון. ההערכה כוללת תחקור מדוקדק של תולדות המחלה, במטרה לגלות תסמינים מתאימים ל-Temporal Arteritis; שקיעת דם; בדיקות מעבדה לשלילת מצבים אחרים כוללות גורם ראומטואידי (RF), נוגדן כנגד מרכיבי גרעין (ANA), ספירת תאי הדם, ריכוז קריאטין פוספו-קינאזה (CPK), אלקטרופורזה של חלבוני הסרום; תפקודי כליות, כבד ובלוטת תריס.

טיפול בפולימיאלגיה ראומטיקה

מצבם של החולים משתפר במהירות לאחר נטילת פרדניזון במינון 20-10 מ״ג/יום, אך יתכן שיהיה צורך להתמיד בטיפול למשך חודשים עד שנים.

נמק אי-וסקולרי של העצם (Osteonecrosis, Avascular Necrosis)

נמק זה נגרם עקב מוות של תאי העצם, ככל הנראה עקב פגיעה בהספקת הדם. מצבים שכיחים מלווים כוללים טיפול בקורטיקוסטרואידים, מחלות רקמת חיבור, חבלה, אנמיה חרמשית, תסחיפים ושתיית אלכוהול. האזורים הנפגעים בשכיחות גבוהה כוללים את ראשי עצמות הירך והזרוע (,Femur Humerus), הזיזים של עצם הירך (Femoral Condyles), ועצם השוקה הפרוקסימלית (Proximal Tibia). מחלה במפרק הירך היא דו-צדדית ביותר מ-50% מהמקרים. מבחינה קלינית המחלה מתבטאת בהתפרצות פתאומית של כאב במפרק. שינויים מוקדמים במפרק אינם נראים בצילומי רנטגן, ומודגמים מיטבית ב-MRI; שינויים מאוחרים כוללים תמט של העצם (Crescent Sign), השתטחות המשטח המפרקי עם צמצום חלל המפרק.

טיפול בנמק אי-וסקולרי של העצם

התועלת בהפחתת המעמסה על המפרק אינה ברורה לחלוטין; נוגדי דלקת לא-סטרואידים (NSAIDs) יעילים לתסמיני המחלה. ניתן לשקול ניתוחים לשיפור הספקת הדם בשלבים המוקדמים של המחלה, אך יעילותם שנויה במחלוקת; בשלבים מאוחרים של המחלה יתכן צורך בהחלפת המפרק, עבור חולים הסובלים מכאב העמיד לצורות טיפול אחרות.

מחלות סב-מפרקיות (Periarticular Disorders)

דלקת הבורסה (Bursitis). דלקת בשק הבורסה בעל הדופן הדקה העוטף את הגידים והשרירים הנמצאים מעל זיזי עצם. הבורסה התת- אקרומיאלית בכתף, והבורסה של הטרוכנטר הגדול בירך נפגעות בשכיחות הגבוהה ביותר.

טיפול בדלקת הבורסה

מניעה של גורמים המחמירים את המחלה, מנוחה, נוגדי דלקת לא- סטרואידים (NSAIDs), הזרקה מקומית של קורטיקוסטרואידים.

דלקת גידים (Tendinitis). תתכן בכל גיד אך בעיקר באלו של השרירים סובבי הכתף (גידי ^Rotator Cuff), בייחוד בגיד הסופרה-ספינטוס. הכאב קהה ומציק, אך הופך חד ודוקר כאשר הגיד נלחץ תחת האקרומיון.

טיפול בדלקת גידים

נוגדי דלקת לא-סטרואידים (NSAIDs), הזרקה מקומית של קורטיקוסטרואידים, ופיזיותרפיה יכולים להועיל. גידי ה-Rotator Cuff גידי השריר הדו-ראשי של הזרוע (Biceps Brachii) עלולים להיקרע באופן חד, ומחייבים בדרך כלל תיקון בניתוח.

דלקת גידים מסויידת (Calcific Tendinitis). נגרמת עקב שקיעת מלחי סידן בגידים, בדרך כלל של שריר הסופרה-ספינטוס. הכאב הנגרם יכול להיות חד וחמור.

"כתף קפואה" ("Adhesive Capsulitis, "Frozen Shoulder). נוצרת עקב מצבים הגורמים לאי-פעילות ממושכת של מפרק הכתף. הכתף כואבת ורגישה למגע, ויש הגבלה בטווח התנועה הסבילה והפעילה.

טיפול ב״כתף קפואה״

לעתים חל שיפור עצמוני; נוגדי דלקת לא-סטרואידים (,(NSAIDs הזרקה מקומית של קורטיקוסטרואידים, ופיזיותרפיה יכולים להועיל.