האנציקלופדיה הרפואית

האנציקלופדיה הרפואית של פורטלzap doctors מכילה מידע עשיר ומקיף על מחלות ובעיות רפואיות, החל מסימפטומים ואבחנות ועד לדרכי טיפול, השלכות רפואיות ותהליכי החלמה, על פי חלוקה להתמחויות רפואיות. חזרה לתפריט הראשי
probook world of knowlage

עמילואידוזיס

הגדרה

עמילואידוזיס (Amyloidosis) הוא כינוי לקבוצת מחלות הנובעות משקיעה חוץ-תאית של סיבי חלבון פולימרי בלתי-מסיסים, העמילואיד, באיברים וברקמות. ההסתמנויות הקליניות תלויות בפיזור האנטומי ובכמות השקיעה של חלבון העמילואיד, ונעות משקיעה מקומית עם משמעות זניחה ועד למעורבות כלל איברי הגוף, עם תוצאות פתופיזיולוגיות חמורות.

סיווג

מחלות העמילואיד מוגדרות בהתאם לאופי הביוכימי של סיבי החלבון שבמשקעים, ומסווגות בהתאם להיות המחלה מערכתית או מקומית, נרכשת או תורשתית, ולפי התבנית הקלינית. השמות המקובלים הם AX, כאשר A מציין עמילואידוזיס, -X מציין את החלבון שבסיבים.

  • AL (עמילואידוזיס של שרשראות קלות): עמילואידוזיס ראשונית; הצורה השכיחה ביותר של עמילואידוזיס מערכתית; נגרמת עקב מחלה חד-שבטית של לימפוציטים מסוג B, לרוב מיאלומה נפוצה.
  • Serum Amyloid A) AA): עמילואידוזיס משנית; יכולה להתלוות כמעט לכל מצב דלקתי כרוני (למשל, דלקת מפרקים ראומטואידית, SLE, קדחת ים-תיכונית משפחתית [FMF], מחלת קרוהן) או לזיהומים כרוניים.
  • AF (מחלות עמילואידוזיס משפחתיות) מספר סוגים שונים של מחלות המועברות בתורשה דומיננטית (שולטנית) בהקשר עם מוטציות המשנות את היצירה והקיפול של החלבון; הצורה השכיחה על רקע חלבון הטרנסתירטין (Transthyretin).
  • APjM: החלבון מורכב מ-£2-מיקרוגלובולין; מתרחש באי-ספיקת כליות סופנית ממושכת.
  • עמילואידוזיס מוקדית או המוגבלת לאיבר מסוים. הצורה השכיחה ביותר היא Ap הנמצא במחלת אלצהיימר, כשהחלבון הבעייתי נובע מפרוטאוליזה בלתי תקינה של החלבון Amyloid Precursor Protein.

הסתמנות קלינית

הביטויים הקליניים מגוונים ותלויים לחלוטין באופי הביוכימי של סיבי החלבון. האזורים הנפגעים לעתים קרובות במחלה:

  • כליה. נפגעת בעמילואידוזיס מסוג AL- AA; תיתכן פרוטאינוריה, נפרוזיס ואזוטמיה.
  • כבד. נפגע ב-AF- AL ,AA; הגדלת הכבד.
  • עור. מעורבות אופיינית ל-AL אך תיתכן גם ב-AA; מתבטא בפפולות מורמות דמויות שעווה בעור (Raised Waxy Papules).
  • לב. מעורבות שכיחה ב-AF- AL; מתבטא באי-ספיקת לב, הגדלת הלב, הפרעות קצב לב.
  • דרכי עיכול. המעורבות שכיחה בכל סוגי עמילואידוזיס; ייתכנו חסימות או התכייבויות במעי, דימומים, איבוד חלבון, שלשולים, הגדלת הלשון (Macroglossia), הפרעות בתנועתיות הוושט.
  • מפרקים. לרוב ב-AL, בעיקר עם מיאלומה נפוצה; ייתכנו משקעי עמילואיד סביב מפרק הכתף ("Shoulder Pad Sign"): אלה משקעים נוקשים ברקמה הרכה שסביב הכתף, ותיתכן עוד דלקת מפרקים סימטרית בכתפיים, בשורשי כפות הידיים, בברכיים ובידיים.
  • מערכת העצבים. בולטת הפגיעה בעיקר ב-AF; מתבטאת בנירופתיה פריפרית, תת-לחץ-דם תנוחתי (Orthostatic Hypotension), שיטיון. תסמונת התעלה הכפית (Carpal Tunnel Syndrome) יכולה להופיע ב-Ap2M  AL.
  • דרכי הנשימה. דרכי הנשימה התחתונות עלולות להפגע ב-AL; עמילואיד מוקדי עלול לגרום לחסימה לאורך דרכי הנשימה העליונות.

אבחנה

מתבססת על זיהוי של משקעים ברקמות וזיהוי סוג העמילואיד. צביעת שומן מהבטן ב-Congo Red מדגימה משקעי עמילואיד ביותר מ-80% מהחולים עם עמילואידוזיס מערכתית.

פרוגנוזה

הפרוגנוזה משתנה ותלויה בסוג העמילואידוזיס ובמעורבות באיברים. ההישרדות הממוצעת בעמילואידוזיס AL היא ~12 חודשים; הפרוגנוזה גרועה כאשר היא מתלווה למיאלומה נפוצה. ב-75% מהחולים התמותה

קשורה בליקויים בתפקוד הלב.

טיפול בעמילואידוזיס

במקרים של עמילואידוזיס AL הטיפול היעיל ביותר הוא מתן תוך-ורידי של מלפלאן במינון גבוה, ולאחריו השתלת תאי-אב עצמית (אוטולוגית). רק 50% מהחולים עומדים בדרישות לקבלת טיפול תוקפני זה, והתמותה סביב ההשתלה גבוהה יותר מאשר במחלות המטולוגיות אחרות, עקב הליקוי בתפקוד איברים מרובים. לחולים שאינם מועמדים להשתלת תאים המטופויטיים, מתן מחזורי טיפול של מלפלאן וגלוקוקורטיקואידים יכול להפחית את עומס תאי הפלסמה אך מוביל להחלמה רק באחוזים בודדים של החולים, עם שיפור מזערי בהישרדות (בממוצע שנתיים). הטיפול בעמילואידוזיס AA מכוון למחלה הדלקתית הסמויה. קולכיצין (במינון 2-1 מ״ג/יום) עשוי למנוע התקפים חדים של קדחת ים-תיכונית משפחתית, ובכך עשוי לחסום שקיעת עמילואיד. בעבודה אחרת נמצא שטיפול באפרודיזט (Eprodisate) האט את הירידה בתפקוד הכליות בעמילואידוזיס AA, אך היה חסר השפעה על ההתקדמות לאי-ספיקת כליות סופנית או על התמותה. בצורות מסוימות של עמילואידוזיס AF ייעוץ גנטי הוא חשוב, והשתלת כבד מהווה טיפול מוצלח.